תת"ע
בית משפט השלום בנצרת
|
10784-08-10
27/09/2011
|
בפני השופט:
דלית שרון-גרין
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
מוחמד אבו ראס
|
הכרעת דין |
מבוא
1. הנאשם קיבל דוח בגין שימוש בטלפון נייד בזמן נסיעה. הנאשם ביקש להשפט בגין הדוח,
וביום 13.10.10 כפר בעובדות כתב האישום וטען כי עצר בצד ורק אז ענה לטלפון.
ראיות
2. מטעם התביעה העיד המתנדב חתוקאי אנדי (להלן: "
המתנדב"), אשר ערך את הדוח,
שהוגש וסומן ת/1. מת/1 עולה כי המתנדב נסע אחרי רכב הנאשם, כאשר רכב הנאשם ירד לשול הימני, והמשיך בנסיעה בשול. כשהתחיל לעקוף את רכב הנאשם הבחין כי האחרון מחזיק בידו הימנית טלפון צמוד לאוזן ימין. לאחר שעצר הנאשם בשול, עצר המתנדב אחריו. כשניגש לנאשם, עדיין שוחח האחרון בטלפון.
בדברי הנהג רשם המתנדב: "עניתי לפל' וישר עצרתי".
3. בחקירתו הנגדית חזר המתנדב על עיקרי האמור בת/1. הבהיר כי נסע ברכב סמוי, ומתוך
זכרונו את האירוע השיב כי סימן לנאשם בידיו לעצור. המתנדב הבהיר כי לא סיים את
עקיפת רכב הנאשם וכי עצר אחריו בשול. בשום מקום בת/1 לא נזכרת נוסעת נוספת ברכב. המתנדב אף לא נשאל על כך.
4. המתנדבת נורית חיאט (להלן: "
המתנדבת") כתבה את הנספח לדוח, שהתקבל וסומן ת/2, ממנו עולה כי נסעה עם המתנדב אחרי רכב הנאשם, אשר עכב את התנועה, וראו את הנאשם מדבר בטלפון הנייד, אותו אחז ביד ימין.
5. בחקירתה הנגדית השיבה המתנדבת לשאלות הנאשם וענתה כי עקפו את רכב הנאשם. עוד העידה כי הנאשם עצר בשול הימני לאחר שאותתו לו לעצור. המתנדב ניגש לשוחח עם הנאשם. המתנדבת חזרה והדגישה כי ראתה כי הנאשם אחז ביד ימין את הטלפון שעה שהיה בנסיעה. בת/2 לא צויין כי היתה נוסעת נוספת ברכב. המתנדבת לא נשאלה על כך.
6. בעדותו הראשית סיפר הנאשם כי נסע עם אשתו, וכשצלצל הטלפון אשתו ענתה. הנאשם עצר את הרכב, קיבל ממנה את הטלפון ושוחח בו, כשהוא מחזיקו ביד שמאל. שתי דקות לאחר מכן הגיע השוטר ובקש את רשיונותיו. הנאשם סבר כי יירשם לו דוח בגין עמידה בשול הכביש, אך השוטר הסביר לו שרושם לו דוח בגין שימוש בטלפון נייד. לטענתו, אמר לשוטר שייפגשו בבית המשפט. הנאשם הדגיש כי דיבר רק לאחר שעצר עצירה מוחלטת. למחרת, ניגש לתחנת עפולה על מנת להגיש בקשה לבטול הדוח, בקשה שהתקבלה וסומנה נ/1.
7. בנ/1, סעיף 2, כתב הנאשם כי "תוך כדי נסיעה צלצל הטלפון נתתי וינגר ימינה וירדתי לשוליים ועצרתי ועניתי על הפלפון". הנאשם ציין פעמיים בנ/1 כי אשתו היתה עימו ברכב (סע' 1 וסע' 12), אך בשום מקום לא ציין כי היא ענתה לטלפון ומסרה אותו לידיו. לפי האמור בסע' 7 אמר הנאשם למתנדב: "אני עניתי לטלפון לאחר עצירה מוחלטת". מהאמור בסע' 4 ו-8 עולה כי השיחה עם השוטר נערכה
כשהשוטר ניגש אל הנאשם, וכי הנאשם נשאר לשבת ברכבו שעה שהשוטר רשם את הדוח. בשום מקום בנ/1 לא ציין הנאשם כי כיבה אתהמנוע לאחר שעצר בשול הימני.
8. בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי הוא קורא עברית היטב. לשאלות התובע ענה כי השוטר שאל אותו "יש לך מה להגיד" והדבר היחיד שאמר לשוטר היה: "נפגש בבית המשפט" (עמ' 3 ש' 6). הנאשם הכחיש כי אמר למתנדב את הרשום בדברי הנהג בת/1. משנשאל הנאשם מדוע לא עימת את המתנדב עם האמור שם השיב: "כי אני לא עו"ד" (שם ש' 13). כשטען בפניו התובע כי ביהמ"ש הסביר לו כי עליו לחקור בנקודות שנויות במחלוקת ואת משמעות אי החקירה, השיב הנאשם: "גם אם בית המשפט הסביר לי, לא ידעתי שאני צריך לשאול את השוטר" (שם ש' 15). רק בשלב החקירה הנגדית הוסיף הנאשם כי כיבה את המנוע בטרם ענה לטלפון. לטענתו, לא אמר זאת קודם לכן משום שלא נשאל על כך.
9. אשת הנאשם, הגב' סעידה אבו ראס (להלן: "
העדה"), מתקשה לדבר עברית, ועל כן העידה בערבית. בהסכמת הצדדים, ומאחר שבית המשפט לא התבקש להזמין מתורגמן, הדיון תורגם מעברית לערבית ולהיפך ע"י תובע אחר, מר מוואפק שחות, שהוזעק למקום. הנאשם עצמו דובר עברית וערבית על בוריין.
העדה העידה כי צלצל הטלפון והיא ענתה. כשהמתקשר בקש לשוחח עם בעלה, הסבירה לו שבעלה נוהג. הנאשם עצר את הרכב ואז מסרה לו את הטלפון. "ואחרי דקה או שתיים הגיע שוטר ועצר אותנו" לדבריה, השוטרים נתנו לנאשם ניירות וכ"שהוא חזר שאלתי אותו מה קרה, הוא אמר לי שרשמו לו דוח".
10. בחקירתה הנגדית חזרה העדה על עיקרי עדותה הראשית, ולאחר מכן הוסיפה כי הנאשם כיבה את המנוע בטרם ענה לטלפון. כשנשאלה מדוע לא סיפרה על כך קודם לכן, השיבה "כי הוא אותת ועצר בצד". העדה ניסתה להעריך זמנים, אך טענה כי איננה יכולה לעשות זאת. לשאלת התובע השיבה כי הניידת עקפה אותם ועצרה לפני רכבם (עמ' 3 ש' 32).
דיון והכרעה